אני

אני אריה רוה, עליתי לפני 20 שנה לארץ, מוינה, עם תאור שני וניסיון עבודה של שנה וחצי במשפטים, אבל נרתעתי ממספר עורכי הדין הפועילים בתחום, עשיתי הסבה לתכנות, ועבדתי בזה כמה שנים טובות (שבע, ליתר דיוק). העבודה היתה מעניינת, אבל לא מרגשת במיוחד, ויתכן חיפשתי אתגר, משהו שלא משעמם, ויתכן לא חשבתי על זה יותר מדי לעומק, אבל כן הרגשתי צורך לקדם אורח חיים טבעוני, בעיקר כי הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות, ויתכן, כל עוד שיש בחירה, עלינו לעשות את הדבר הנכון.

הבעיה היתה שגדלתי בעיקר על סלטים, וממש לא ידעתי לבשל. בנוסף, גם לא היה לי שום התנסות קודמת בתעשיית ההסעדה. לכן גם לא נתתי למיזם יותר מדי סיכויים, וגם כל אחד שסיפרתי לו על זה (אז ב-2005) לא ממש התלהב. אבל לא היה לי משהו יותר מועיל לעשות, צמצמתי סיכונים, לקחתי מקום מאוד קטן, שיפצתי אותו, ולהפתעתי הגמורה אנשים הגיעו.

וכאן בעצם הבעיה גדלה, כי ממש לא היה לי נעים שהבנתי שהלקוחות אפילו חזרו (נגיד חלקם), וההיצע בתפריט היה של שני בורגרים, שני סלטים, שני מיצים ושני שייקים.

מאז התפריט גדלה, ולא נשאר לי יותר מדי זמן עוד לצאת לטייל עם כלבתי (שלמדה לעשות את צרכיה בארגזי החול של חתוליי), ובודהה בורגרס התרחב.

צריכת הקפאין שלי עלתה, ואני לא ממש יכול להגיד שנהניתי לאורך השנים, תמיד היה הרבה עבודה. כן הבנתי, שזה משהו חשוב, להציע אוכל טבעוני, ויתכן אין מסעדה אחרת בארץ שחייב את קיומה ללקוחותה כמו במקרה שלנו, אז תודה לכם.

לקראת סוף 2013 קרה עניין מצער, שניסיתי להסביר בכמה מילים בעמוד הזה, והשתכנעתי שהבחירה הנכונה תהיה לנסות למכור את המסעדה.

לעיתים צריכים מזל, ובאמת ביותר מזל משכל מצאתי את צחי שקנה את המקום ומאז מפעיל אותו, למרות תחרות גוברת מכל הצדדים (גם גאוגרפי, וגם סוציו-אקונומי).

אני נשארתי לעזור, גם לסניפים האחרים, מה שלא הספקתי לפני כן, וכמובן מנסה לחשוב מה ניתן לעשות יותר טוב (ויש מה לחשוב), אבל בין היתר גם רוצה לתת מענה לאלה מכם, שביקשו הדרכה והכוונה מעשית, ולכן קיים אתר זה.

תגובות

תגובות