מסקנות ועצות (ואזהרות) למעסיקים

הדבר הראשון שלמדתי מהסיפור די מהר, כלומר בעצם יום למחרת אחרי הטלפון הראשון מעורך הדין של הפטום (העובד הראשון שתבע), היה שאני לא לבד. בשולחן של עורך דין אחר שפניתי אליו לצורך פגישת ייעוץ היו מלא תיקים, וכולם באותו הנושא, וכאשר שאלתי אם זה הכל, אז המבט שלו אמר הכל, ומאחוריו ראיתי את ההמשך של תיק השולחן.

הלכתי אז לכמה עו"ד וניתן לקרוא על המצב באופן כללי בפוסט הזה, שמפנה גם אל הפוסטים שאז נכתבו.

הבעיה עבורי היתה שבשונה ל-99% מהמעסיקים האחרים שנתבעו, מצבי היה חמור משמעותי, כי בשונה לאחרים אני כן שילמתי להם משכורות גבוהות, והיה מצב שיישבתי מול עורך דין והוא ביקש פעמיים "לדעת את האמת" לגבי גובה המשכורת, וכאשר התעקשתי על התשלום ששילמתי (33.50 נטו לפראנה), אז הוא עדיין התנסח בצורה של "במידה והמידע שמסרתי לי הוא נכון, אז כנראה מדובר על השכר הגבוה בארץ ששולם למוציא מנות".

וכאן היתה הבעיה, בגלל שאני כן שילמתי משכורות הגונות לכל הדעות (29 ש"ח נטו להפטום), אז כמובן בשמחה כל העובדים נשארו לאורך שנים, ולא היה תחלופה, כלומר רוב התביעות מוגשים על תקופות של שנה עד שנתיים, אבל אצלי אז היו ארבע טבחים אריטריאים, שהיו אצלי 4.5 שנים, 3.5 שנים, 3 שנים ושנתיים.

בעיה נוספת, אם עסק משלם שכר מינימום, אז התנאים הסוציאליים שנבנים על השכר יהיו כמובן יותר נמוכים מאשר על שכר שאני שילמתי (כלומר 50% יותר), ולאורך השנים זה מצטבר.

בעיה שלישית, והמהותית ביותר, היא עניין טענות השווא. בשני התביעות נגדי נטען שפיטרתי את העובדים, וזה היה ממש לא כך, ועוד אתייחס לזה בהמשך, אבל אז ממש נעלבתי, כי העובד (הפטום) התנהל שנה שלמה בצורה נבזית, לא יציב וכל בעלים שפויים היו מפטרים אותו מזמן. רק אני, שאיכשהו חשבתי שיש לי אחריות על הצוות, ועלי לדאוג להם, הייתי בתוך הקונספט של לעבוד ביחד, כי רק צוות יכול לעשות את העבודה, ולכן אם עובד פתאום "השתגע" אז עלי להבין את הסיבות. וכמובן הם פליטים, ויש להם אלף ואחת בעיות, ואם אני (כמישהו בלי משפחה) מרגיש לבד אז כמובן יש לי אמפתיה לאנשים בגורל דומה ובלי ספק יותר אכזרי. לכן, לא משנה איזה פרובוקציות הפטום העלה, קיבלתי את זה בסבלנות, כי חששתי, אם אפטר אותו, אז מצבו הנפשי המעורר רק יחמיר, ולא רציתי לקחת את זה על מצפוני.

רק אצל עורכי הדין הבנתי שבכלל לא מדובר על בעיות כלשהם בצד שלו, הוא פשוט רצה לגרום לפיטוריו, ומאחר שלא "שיתפתי פעולה", אז בסופו של דבר הוא הודיע שיעבור לגור לבאר שבע ולכן צריך ללכת.

הוא הלך, ויום אחד אחרי שהוא קיבל את משכורתו (אני נהגתי תמיד לשלם בתחילת החודש, מתי שהתלוש התקבל), עורך דינו התקשר, ושאל איך יכולתי לפטר אותו. אמרתי שהוא התפטר, ויש 20 איש שיכולים להעיד על זה, אבל זה ממש לא עזר, גם בכתב תביעה אני פיטרתי אותו.

אותו דבר אצל התובע השני (שמו פראנה). עשיתי כמובן הכל כדי שהוא לא גם יתבע, אבל לשווא, בסוף הוא הלך באמצע היום, וכמובן בכתב התביעה אני פיטרתי אותו. (שתי התביעות עדיין בהליכים, אז נראה לאיזה צד השופט יאמין.)

עורך דין שסיפרתי לו על טענות השווא של הפטום, צחק, והסביר שאין כאן שום דבר אישי, סה"כ הם רוצים כסף. ויתכן גם עורך הדין המייצג לא מתאמץ יותר מדי כדי לכתוב אמת, אלא לוקח את האחוזים (הנכבדים) שלו, ולכן, הוא הסביר, אני צריך להבין שכל תביעה תהיה מבוססת על עובדות ושקרים, ושאצטרך להוכיח שהשקרים הם אכן שקרים.

וזה מוביל באופן אוטומטי לבעיה הרביעית, שכמובן הצד התובע מרגיש במיוחד טוב לטעון מה שהוא רוצה כאשר הוא יודע שיש לו עוד שישה חברים לעבודה במעמד פליטים, שיתכן ויהיו מוכנים להעיד לטובתו מה שהוא ירצה. לכן:

עצה #1: להימנע מהעסקה של מספר נתינים זרים יחדיו

אמרתי אז שאני כן מאמין שאני בקשרים ויחסים תקינים עם הצוות שלי, ושאני בטוח שהם יעזרו לי, אז עוה"ד אמר לי את האמת, שאני פשוט נאיבי מדי ובאופן די וודאי הם לא יעידו לטובתי, אלא יצטרכו לעשות מה שיצופה מהם לעשות. הוא הסביר שגם אלה שהם ישירים, ולא רוצים להיות חלק מהסיפור, אז הם עדיין גרים באותם השכונות, והוא לא מאמין שיהיה אחד שיעיז להעיד דברים שיזיקו למישהו מהקהילה שלהם.

במילים פשוטות, הוא אמר לי שבמקרה שלי, שהיו לי מלבד התובע עוד 3 טבחים אריטריאים ועוד 3 עובדי נקיון סודנים, ועוד לא מעטים שעבדו אצלי מ-2006, אז אכלתי אותה ממש ואין שום אפשרות לצאת מזה.

שאלתי מה לעשות, והוא אמר ראשון להבין את המצב. הבעיה, הוא הסביר, היא לא תביעה בודדת, הבעיה הם החברים של התובע, כמה כסף הם ירצו.

ערכתי פגישת צוות, ולצערי עוה"ד צדק, ולגמרי. לא היה עם מי לדבר, פראנה הסביר שהם מודים לי על העזרה ושהייתי בוס נהדר, אבל אני חייב להבין שאין להם שום אפשרות לוותר על סכומי כסף כל כך נכבדים. ניסיתי להסביר שתביעות מצטברות של כמה מאות אלפי שקלים ימוטטו את עסק ועם זה גם אותי כי פשיטת רגל משמעותו גם פשיטת רגל של מנהל החברה (אני) כי ערבתי לתשלומי הספקים, אבל זה ממש לא עזר, כלומר אנשים שאני עבדתי איתם שנים, וששילמתי להם יותר עבור פחות שעות מאשר שילמתי לעצמי עבור די הרבה שעות, אמרו רק שהם מצטערים, ואם אני לא אשלם להם אז הם ידאגו שגם צוות הנקיון ידאג לתבוע אותי. (לגבי זה ממילא לא היה לי ספק, כי לאורך כל השנים תמיד היתה מריבות וגזענות בין אריטראים וסודנים, וצוות הנקיון הסודני לא היה רוצה לצאת פרייר.

ההמשך היה סדרת התייעצויות עם כמה עו"ד, וכולם די הגיעו לאותה המסקנה שאין מה לעשות, והוראת השעה היא למנוע תביעות נוספות ואיתם פשיטת רגל צפוי ולכן המסעדה נמכרה, ולמזלי נגד כל הציפיות נמצאו אנשים הגונים שהמשיכו את המקום כסניף זכיון של בודהה בורגרס (כמו הסניפים האחרים).

תיארתי את המצב בכוונה באופן מפורט, שתבינו, שעשיתי כמה ומכה טעויות בהתנהלות מולם, ולצערי עקב החשיפה התקשורתית למדתי שיש עוד רבים לצידי, שאמנם רובם נפגעו פחות (מהסיבות הרשומות למעלה), אבל מספרם גדול, ולא רק מדובר על מסעדנים, אלא גם מלונאים, חקלאים, תעשיינים, בעלי עסקים קטנים, וגם ילדים של הורים שדאגו לעובד סיעודי, כולנו נתבעים, במוקדם או מאוחר.

ורוב תביעות אלה לא מגיעים אפילו לבתי דין, כי עורכי דין בצדק מסבירים שאין הרבה סיכוי והעובדות נגד המעסיקים, ויש דין, ואולי בלי צדק אבל עדיין דין, ומתפשרים.

הסברתי גם לכל אחד מאלה שפנו אלי איך להגדיר את יחס העבודה של מעביד – נתין זר יותר טוב ובטוח, וגם פה אשתף את החוזה שלמיטב הבנתי כדאי לעשות עם עובדים בכלל ועובדים זרים בפרט.

עצה #2: חייבים לעבוד לפי הספר ב-100% מול עובדים זרים

(כמעט) אין אף אחד, שלוקח פליטים כי הוא מעדיף אותם על עובדים ישראלים (אני מודה, אני כן עשיתי את זה מסיבות חברתיות, ושילמתי על זה את המחיר), אבל לעיתים פשוט אין עובדים ישראלים שמוכנים לעשות את עבודת הנקיון או הסיעוד וכד'. הם צריכים עבודה, ולנו יש עבודה.

חייבים לזכור בהקשר זה, שלכולנו יש בעיות, אבל לפליטים יש יותר. אל תשכחו סחר בבני אדם בסיני, המוני הרוגים שניסו להגיע לאירופה דרך הים, המצב הפוליטי במדינות המוצא שלהם (באריטריאה יש דיקטטורה אכזרית, ובסודן אותו הדבר אבל בנוסף גם הרוב האתני טובח במיעוט במדינה. גם לנו יש בעיות, אבל עובדן של קרובי משפחה קורה אצלנו לעיתים פחות קרוב, וניתן כמובן להתעלם ממצוקתם, שהיא אמיתי, ומי שבודק על שתי מדינות האלה באינטרנט, אז אכן יש עניינים שם בלשון המעטה.

תוסיפו לזה את היחס שהם מקבלים בארץ, כאשר אני (כבר) לגמרי לא בעד התאזרחותם, אבל אל תשכחו שהחיים שלהם כאן לא פשוטים, וזה מתחיל ביחס של המדינה אליהם ובתור שמתחיל ב-4.00 בבוקר בלשכות האוכלוסין וממשיך בשכירות עוד יותר גבוה מאשר שאנחנו משלמים ומסתיים ביחס יום יומי שהם מקבלים מאיתנו.

אני כן ניסיתי לפחות במסעדה לשנות את זה, ולתת להם  תגמול כספי הגון לו היו ישראלים, והם כן אמרו תודה לאורך השנים על היחס מצידי, אבל עדיין זה לא מנע משניים מהם לפעול כמו שהם פעלו. (להגנתם צריך לציין שאחד מארבעת הטבחים התנצל עוד באותו יום שבו היתה הישיבה המשותפת על פעילותם, וניסה להדגיש שהוא לא חושב שזה נכון, אבל גם הסביר שהוא נתון ללחץ, והוא צריך ליישר קו עם האחרים. הוא ועוד טבח בסופו של דבר ביקשו להשאר ולהמשיך איתי אצל צחי ואבי, ושילמתי להם פיצויים בתקווה שהם כבר לא יתבעו אותי.

עצה #3: שכר שעתי גלובאלי יצא מן העולם

כשהתחלתי ב-2006, הוסבר לי שבתעשיית ההסעדה משלמים משכורת שעתי גלובלי עבור עבודה שנעשה, וכך פעלתי לאורך השנים, ושילמתי גם להם כסף טוב כוללת, וכן גם הסברתי להם את זה (כל עוד שיכלו להבין אותי, כי אל תשכחו שהפליטים דוברי העברית של היום עדיין לא דיברו עברית ב-2007, אלא רובם אז רק עשו את דרכם ארצה.

אני כן הבנתי שאם שכר המינימום היה, נגיד בשנת 2009, כאשר פראנה התחיל, 20 ש"ח, אז שילמתי בין 27 ל-29 ש"ח לעובדים טובים, וכמובן כן הגדשתי להם שזה עבור שעה עבודה, ורק עבור זה וכולל את התנאים שאני חייב להם על פי חוק.

מי שמעסיק עובדים זרים גם יודע שבמיוחד בשנים הראשונות שלהם בארץ קיים חשדנות רבה מצידם, והיו אלה שדרשו תשלום יומי ולא היו מוכנים להמתין לסוף החודש כי שמעו על מקרים (לא אצלי כמובן) שמעסיקים לא שילמו או שילמו רק חלקי, ולכן משכורת על פי הספר עם תשלומים והטבות בזמן המתאים (כמו דמי חגים לשמל), לא יחשב אצלם כמשכורת, כלומר האימון שלהם במעסיק שהוא אכן ישלם דברים נוספים בהמשך השנה לא קיים או לא היה קיים.

בעיה נוספת, שגם כל מעסיקי פליטים מודעים להם, הוא שהם מבקשים ודורשים לעבוד כמה שיותר, כלומר העובד מתקבל לעבודה, עושה את העבודה שלו, ובשבוע השני או בחודש השני לעבודתו הוא מסביר לך שהוא מאוד רוצה להשאר ושראיתי שהוא יכול לעזור לי, אבל לא מספיקים לו לא היקף השעות וגם לא שכר העבודה. אז כמובן תמיד יש לך את האפשרות, להגיד לא, ואז העובד באמת עוזב כדי למצוא מקום שהוא כן יכול לעבוד כמה שיותר, או לחילופין, וזה עוד יותר גרוע, כן נשאר, אבל מתחיל בנוסף עבודה שנייה, וזה גרוע מאוד, כי העובד מגיע עייף, והולך עוד יותר עייף, ועושה מלא טעויות אם הוא בתפקיד כמו מוציא מנות.

מה כן הבעיה עם השעות הרבות? א', הלוואי והעסק היה תמיד הולך טוב, אבל זה לא כך, לעיתים יש יותר לקוחות, לעיתים פחות, ולעיתים, עם מזג האוויר הוא גרוע (ולא היה לך תקציב לסגירת חורף) אז אין או ממש מעט לקוחות. כלומר, רצוי ביותר גמישות אצל העובד וכמובן מוכנות בעונה השקטה לעבוד פחות. ב', מאחר ולא תראה מוכנות כזאת, כי יסבירו לך שהם חייבים לעבוד, כי צריכים לפרנס ויש להם ילד וחייבים גם לשלוח כסף הביתה (אני כן הייתי גם עד למישהו שנפל קורבן למעשה סחיטה, כלומר שהתבקש להעביר כסף עבור קרוב משפחה שנכלא ועונה בסיני, אבל לא היה מדובר בשני העובדים שתבעו לבסוף), אז העבודה שלהם מגיע על חשבון עבודה של עובד ישראלי, שגם רוצה לעבוד, אבל לא מעיז לדרוש כמוהם מספר גדול של שעות. וכמובן אין לך יכולת כספית שמאפשר להשאיר מלא עובדים אם אין עבודה.

ואתם שואלים, אז למה בכלל המשכתי להעסיק פליטים? התשובה פשוטה מאוד, כי טבחים מקצועיים ישראלים רוצים באופן מובן לעבוד במטבחי שף ובמטבחים גדולים, וכמובן בחמש השנים הראשונות של בודהה בורגרס כמעט אף אחד רציני לא רצה לשמוע על בישול צמחי, וגם אם הבינו שאני משלם משמעותי יותר מאשר אחרים, אז לרוב, מי שהיגע אלי, היו אנשים טובים, אבל עם הפרעות קשב וריכוז, או בעיות אחרות ולא היה טבח ישראלי רציני שהחזיק מעל חודשיים שלושה. צריכים גם להבין שהעבודה אצלנו היא מאתגרת בצד של הוצאת המנות, כי המטבח הקדמי הוא קטן, אבל היו בשעות הצהריים תמיד הרבה מאוד הזמנות, ותודה גדולה מגיע לכם, לקוחותינו, ואחוז גדול מאוד מההזמנות בצהריים יצא דרך משלוחים (וכאן סליחה אל לקוחותינו שהגיעו אלינו והתאכזבו מזמני המתנה ארוכים מדי, אכן לא הצלחתי לשלב באופן מספק את שני הפעילויות יחד), ולכן טעויות במשלוח משמעותן להוציא שוב שליח, וזה לא עוזר אם אתם כבר בעומס.

תוסיפו לזה את העובדה, שמאריטריאה ברחו ראשון אנשים מאוד איכותיים, אקדמאים ואלה שנרדפו בגלל עמדותיהם מהמשטר. רק אחרי זה התווספו כולם. לכן, בכל אוכלוסיה יש אנשים יותר ופחות איכותיים, אבל בלי ספק הגיעו בשנתיים הראשונות (החל מ-2006) אנשים משכילים, שלו היו נולדים במערב, היו נכנסים למקצועות חופשיים או להיי-טק, והיו הופכים לאליטה של החברה שלהם. (יתכן כאן צריכים גם להדגיש את תסכולם, מול המציאות והיצע העבודה בשוק הישראלי.)

לכן אחרי שנתיים, שכמה עובדים טובים שוב עזבו אותי, כי נמנעתי מלאפשר היקף שעות גדול, הגיע פראנה ועשה עבודה מצויינת כמוציא מנות. (הוא אכן בחור אינטליגנטי מאוד, אם מתעלמים מאינטליגנציה רגשית, שהוא כנראה לוקה בה בחסר), ודרש ממני כמו קודמיו יותר שעות ועזרה עם השכר (שהיה 25 בחודש הראשון שלו ביוני 2009), ואני הסכמתי, ונתתי לו לעבוד כמה שהוא דרש, כאשר היה מדובר על 6 משמרות שבועיות של 10 שעות כל אחד.) וגם מבחינת השכר הסכמתי לתת לו 29 ש"ח שעד 2011 עלו ל-33.50 ש"ח, וכל זה במונחים של נטו. (רק לשם השוואה, שכר המינימום עמד אז ב-2009 על 20 ש"ח, ובשנת 2011 על 21 ש"ח).

והשכר היה כנראה באמת גבוה, כי לא רק רואה החשבון טען לנחמדות יתר מצידי, אלא גם גרם לוויכוחים בצוות, כי פראנה לא השאיר את שכרו כסוד, גם לא כלפי הפטום, כאשר להפטום שילמתי 27 בהתחלה (אחרי חודשיים שהיה ב-25 ש"ח), ואחרי זה 28 ומ-2012 29 ש"ח). הבעיה היתה כמובן עם הזמן, כשהפטום, חברו של פראנה, רצה להשתוות אליו מבחינת משכורות, והסברתי שאין לי יכולת תקציבית לשלם לכולם סכומים כה גדולים, ופראנה אחראי להוצאת המנות בצהריים, וזה עבודה לגמרי ובאמת קשה. (אל תשכחו שצריכים להבין מהזמנה עם איזה מנה להתחיל ראשון, ולחלק את העבודה נכון ליתר הטבחים, ובנוסף לוודא שכל אחד עושה את הדברים הנכונים, ופראנה לגמרי הצטיין בזה ובהיקף, שאני מבחינת היכולות המנטליות שלי, לא היה מסוגל לזה. אבל בדיוני השכר האלה הפטום כן הסכים להודות ששניהם מקבלים ביחס ליתר חבריהם שכר משמעותי יותר גבוה, ולא מעטים גם בגלל זה הגיעו וביקשו עבודה דווקא ממני. (בכלל, בקרב הנתינים הזרים, בודהה בורגרס הפך לשם דבר. כל פעם שאני מגיע לבית הדין, אז יש הרבה שם (כולם כמובן תובעים), ואני מגיע תמיד עם החולצה הממותגת, ושם לב כמה מזהים ולוחשים דברים לחבריהם. חבל רק שהם לא לקוחות שלנו.)

שנה אחרי שפראנה התחיל הוא הכניס את חברו הילדות שלו, הפטום, וביחד הם היו צוות מעולה, עד שכנראה הפטום באצמע 2012 הבין שהוא יכול להגדיל משמעותי את הכנסתו בזה שיעבור למקום עבודה אחר ועורך דין יעשה עבורו את העבודה. כנראה הוא הבין שעדיף לו לגרום לפיטוריו, כי במשך של יותר משנה תפקודיו היתה משונה עד מאוד, וסיפרתי למעלה איך הגבתי בתמימותי.

היתר, כמו שסיפרתי למעלה, היסטוריה, הפטום הלך, עו"ד תבע, ושלושת הטבחים הנוספים איימו גם כן לתבוע. (ואני חייב לציין כאן לטובה את רוב עורכי הדין, כי רבים במכוון לא מתעסקים עם תביעות אלה, ופראנה, במקום לתבוע בדצמבר, הגיש את תביעתו רק ביוני (מבלי ששמעתי לפני הגשת התביעה מעורך דינו). כן שמעתי לפני כן משני עורכי דין, שהתקשרו כדי להגיד שהם משתתפים בגורלי וסירבו לייצג אותו, והראשון גם סיפר שהוא יודע שגם עו"ד אחר לפניו לא היה מוכן להיכנס לזה למרות רווח מובטח, ושהם מקווים שכולם יתנהלו כך. אז תודה לכם וכל הכבוד. סכום התביעה אגב אצל הפטום הוא 79.000 ש"ח ואצל פראנה 139.000 ש"ח, ושניהם הגיעו לסכומים כאלה עם טענות שווא, בין היתר בעניין פיטוריהם (שלא היו כי לא פיטרתי אותם).

עצה #4בעת התפטרות של עובד חובה להחתים כמה אנשי צוות על האמת לגבי עזיבתו

אמנם לא תצליחו למנוע את התביעה, אבל זה יחסוך לכם לרוץ אחרי עובדים ועובדים לשעבר עם הבקשה להעיד אמת. כנראה הפיתוי הוא גדול מדי, כי ממה ששמעתי, המכנה המשותף של כל התביעות של עובדים זרים (ואני מזמין אותכם לבקר בבתי דין לעבודה, ותבינו על מה אני מדבר, היו לי ישיבות שבדפים בכניסה לעולם כל התובעים של אותו היום היו זרים (ומיותר לציין שגם עורכי הדין שמתעסקים בתחום (ועל פי השמועות לוקחים עד שליש) נמצאים שם באופן יום יומי, ולעיתים קרובות ליותר מתיק אחד), אז המכנה המשותף היא תמיד שהם פוטרו, כנראה כי זה מהווה הרבה כסף (יש סעיף פיצוי פיטורין, סעיף הודעה מוקדמת, ועוד פיצוי פיטורין שלא כדין).

לכן, אני בכוונה לא כותב בהבלטה את העצה המתבקשת, שכדאי לחשוב פעמיים לפני העסקתם, אבל כן, הסיכון שיתבעו אותכם עם טענות שווא הוא כנראה תמיד קיים, וממה שהבנתי מעורכי הדין שהתייעצתי איתם, לגמרי שגרה (וכן, זה די עצוב).

והדבר הכי מגוחך הוא התנהלותם של העובדים התובעים לבסוף, כי גם לי היה עוד לפני התביעה הראשונה מקרה של עובד נקיון, שעבד כחצי שנה אצלי, ואז יום אחד די הפסיק לעבוד, כלומר היה נוכח אבל כמעט ולא זז. חשבתי שמשהו קרה, הוא אמר שלא מרגיש טוב, אמרתי לו לשבת, רק שהתנהלותו חזר על עצמו. העניין בעובד הספציפי היה שהוא היה בחור בייסודו טוב וצעיר, והוא הגיע אלי בתווך של לקוחה טובה ופעילה חברתית, וממש לא רציתי לפטר אותו, ואחרי שבוע של עבודה שלא ממש היה עבודה (ושוטף כלים שלא שוטף תוקע את כולנו, גם את הטבחים שצריכים את המחבתות), החזרתי אותו למשמרת ערב, שהוא ביצע עד כשלושה חודשים לפני כן. גם שם התנהלותו המשיך, רק שבמשמרת ערב היה לי עוד עובד נקיון שגם היה קרוב משפחה שלו, ואיתו לכמה ימים זה הלך יותר טוב, עד שהוא הפסיק להגיע, בלי שום התראה וכמה ימים אחריו ביקש את משכורתו. מקרוב משפחתו הבנתי שהתאפשר לו הגירה לאוסטרליה ועתידו לעזוב מרצון את הארץ תוך ימים. רק שלפני כן, כלומר כמובן ביום למחרת של תשלום המשכורת, שמעתי מעורך דינו איך אני מעיז להשליך אותו לרחוב ושאין לו שום דבר, ואם אני לא אשלם לו פיצויים, אז הוא יהיה חייב לתבוע. קיבלתי עוד פקס עם איום תביעה של 10.000 ש"ח, והודות לפעילת החברתית שדיברה איתו וקרוב משפחתו הוא ירד מזה, או כך חשבתי. באופן מוזר קיבלתי כשמונה חודשים אחרי זה (שכבר מכרתי את המסעדה) מכתב מבית הדין לעבודה שאמר שעו"ד התובע ביקש לסגור את התיק, רק שלא קיבלתי שום הזמנה להגשת כתב הגנה או לדיון וגם לא ידעתי שכן הוגשה תביעה.

ודוגמאות נוספות (לצערי מנסיון אישי) משני התביעות: הפטום התפטר, עדכן את כל הצוות שהוא עובר לבאר שבע, ולא דרש פעם אחד ולא במילה אחד כלשהו דבר מעבר לשכרו המוסכם. זה לא מנע מעורך דינו להתקשר יום לאחר שהוא קיבל תלוש ומשכורת, ולהזדזע בפני איך יכולתי לפטר אותו. אחרי שהסברתי שאני יוכל להביא 20 אנשי צוות שהוא עדכן במשך שבועיים על כוונתו לעזוב לבאר שבע, הנוסח השתנה לזה:

Paragraph 9

שוב, לא מילה אחד הוא אמר עד שהוא הגיע לאסוף את התלוש האחרון שלו, ואז שאל לגבי "compensation".

כפי שתיארתי למעלה, פראנה, חברו, הודיע שגם בכוונתו להגיש תביעה. באופן מובן ניסיתי למנוע זאת, בין היתר באמצעים כספיים והעליתי לו משכורתו ל-40 ש"ח עבור נובמבר ודצמבר, כאשר גם כמובן היה צורך בו כי בלי הפטום נשארו שלושה טבחים, אבל היה עבודה עבור ארבעה. כן בניתי גם על יושרו ובעצה מעורך דין שהביא אז חששותיו שכל שבעת העובדים הזרים יגישו תביעה (ולמזלי נבואתו אינו התגשמה), ביקשתי מפראנה אז חתימה על תצהיר (אמת), כאשר פראנה אמר לי שיחשוב על זה. מובן שאכן היה רשום האמת, כי אני כן קיוויתי עוד שפראנה עם הכנסה חודשית של 10000 ש"ח יעדיף משכורתו מאשר תביעה, וגם לא לחצתי, כי היה מובן שמשפט ייקח זמן, רק שכמובן התבדיתי, ובכתב התביעה אני כבר הכרחתי אותו לחתום על תצהיר שקר. להלן התצהיר המשקף אמת לחלוטין והסעיף שמתייחס אליו בכתב התביעה:

Statement Prahne

Paragraph 47י

חוזה העבודה שדובר עליו הוא חוזה העבודה שקניתי ממשרד עו"ד עמית גרוס, כאשר הסברתי לכול ה=צוות העובדים הזרים, שאני צריך לעשות סדר, וטעויות העבר נשארו, אבל בעתיד, גם הקצר ביותר, אני חייב לפעול נכון. גם הדגשתי בפני כל אחד, אם הם לא מאמינים לי, אז אני מוכן להוציא להם מסמך שיגיד באופן מפורש שהחוזה לא יפגע בכלשהו זכות לתביעה שיש להם על תקופה שלפני החוזה (למרות שזה בכל מקרה מובן, ולא ניתן למחוק עילות לתביעה דרך חלוקה של חוזה עבודה).

כתב התביעה אגב ממשיך עם המצאות לגמרי לא הגיוניות וכך למשל נכתב בסעיף הבא:

Paragraph 48

מה שכתוב פה (סעיף 48 למעלה) וגם למטה בתצלום סעיפי 52 עד 54, כאילו אני יכולתי לנקוב בסוף אוקטובר בכלשהו תאריך שהמסעדה יסגר ו/או ימסר, הוא לא הגיוני, כי כמובן רק יכולתי לפרסם את המסירה, אבל לא יכולתי לדעת מתי אמצא קונה, כלומר לעולם לא נקבתי בכלשהו תאריך או תקופת זמן, כי זה כמובן לא ניתן. למרות זאת, כדי שיהיה ניתן לתבוע גם הודעה מוקדמת, זה מה שיצא לתובע בכתב התביעה:

Paragraph 52

אתם מבינים מהסכומים, שכדאי לטעון שפוטרת (בתיק פראנה נתבעו סך של 54000 ש"ח רק על פיטורים שלא היו, ואני מקווה שאכן אצליח להוכיח את זה, רק שגם פה יש לי את הבעיה ששני העדים שיודעים לגמרי את האמת, הם שני הטבחים האריטריאים שנשארו. האם יעיזו להעיד נגדו?

עצה #5: חוזים ותלושים תקינים

גם זה לא יבטיח לכם שלא יתבעו (שמעתי על כמה מקרים שפליטים הוחתמו על חוזים תקינים לגמרי, הוצאו להם תלושים תקינים, ניתן להם חופשה, ולמרות זאת הגישו תביעה, כי ההפסקה שלהם לא היתה ב-6 שעות הראשונות של עבודתם, כי החוזה היה רק באנגלית ולא בשפת אמם, ותמיד הם טוענים שפוטרו, וזה כבר הסברתי בעצה הקודמת.

אני חסכתי במקומות הלא נכונים ובזמן הלא נכון, ולו הייתי מוציא את ה-8000 ש"ח על חוזי עבודה תקניים בהתחלה, אז דברים היו נראים לגמרי אחרת. מובן ש-8000 ש"ח הם לא סכום אסטרונומי אבל עבור עסק בתחילת דרכו עם המון הוצאות נוספות, זה כן הוצאה לא מבוטלת.

לכן להלן חוזה לדוגמה. נא לשים לב, שאני לא יכול לקחת אחריות על התקניות המשפטית של החוזה המצורף, ואני מבקש מראש סליחה ממשרד עו"ד עמית גרוס על פרסום חוזה עבודה לדוגמה שמבוסס על החוזה שלהם, אבל עם שינויים שעו"ד אחר הכניס והערות רבות מצידי, כדי שהעובד יבין על מה מדובר. כמובן בהחלט יתכן שמאז (נובמבר 2013) הנוסח השתנה. והערה אחרונה: אני כתבתי בכוונה הרבה הסברים, כך שהעובד יבין על מה מדובר. כמובן חוזה עבודה יכול להיות משמעותי יותר קצר. חוזה לדוגמה.

אתם אמורים להמציא את החוזה גם בשפת אמו של העובד, במידה ולא יבין או יוכל לטעון שלא הבין מספיק אנגלית. אז במקרה של ערבית זה לא בעיה, כי google translate עושה עבודה מצויינת. במקרה של תיגרית זה כן בעיה, כי אז לפחות בנובמבר 2013 לא מצאתי משרדי תרגום שידעו לתרגם לשפה הזאת. מובן שניתן להיעזר בכל אריטראי, אבל במידה והמתרגם הכניס (בטעות או לא) דברים לא נכונים לחוזה, אז עדיין אתם אחראים לתוכנו, אז יתכן דרך מתרגם אחר כדאי לתרגם בחזרה את החוזה לאנגלית לצורך בדיקה.

בהתאם לחוזה התלוש צריך להיות נכון, כלומר חייבים לרשום כל שעה נוספת, צריכים להכניס נסיעות ודמי הבראה (ומותר לעשות כך), ועבור עובדים שהיקף עבודתם משתנה מדי חודש, אבל שכן עושים שעות נוספות ושכן ברוב המקרים עובדים עבור שכר שעתי קבוע, אז עו"ד עמית גרוס הכניס סעיף של תוספת גלובאלית, שאמור לכסות בין היתר את היקף שעות הנוספות. אבל עם מכתב מלווה משרד עוה"ד הזה גם מזהיר שלפחות נכון לנובמבר 2013 לא היה עדיין פסיקה של בית דין, שמאשר תקינות סעיף של תוספות גלובליות. ולכן בהחלט יותר בטוח לפרט את השעות הנוספות בנפרד לסעיף התוספת הגלובאלית, ולצמצם אותו בהתאם.

להלן תראו לדוגמה את התלוש של פראנה עבור חודש נובמבר עם יישום התוספת הגלובלית ושכר בסיס שמשתווה לשכר המינימום (גם זה על פי המודל של משרד עו"ד עמית גרוס):

Wage Sheet Prahne
(ניתן ללחוץ על התמונה לצורך הגדלה.)

וכן, מאוד גם מומלץ לדאוג לחוזי עבודה ותלושים תקניים עבור העובדים הישראליים. ניתן למצוא חוזים לדוגמה באינטרנט.

זהו, אני מקווה שמישהו מכם ייקח את שורות אלי לתשומת ליבו, ויחסכו מקרים כמוני. אם יש שאלות ניתן לפנות אלי.

תגובות

תגובות